פלאפון תקשורת בע"מ נ' מימון

החלטה

עפ"י כתב התביעה שהגישה הזוכה לביצוע בהוצל"פ, התחייב החייב לשלם לה דמי שירות בגין שירותים שיסופקו לו וליישום התחייבות זו חתם על הוראת קבע לחיוב חשבונו בבנק.

השירותים סופקו, החיובים הופנו לבנק השייך, אולם, חלק מהוראות הקבע לא כובדו בסכום השווה לסכום התביעה אליו נוספו הוצאות גבייה והפרשי הצמדה וריבית.

עפ"י האמור בכתב התביעה "העתק צילומי מההסכם ו/או מהוראת הקבע מצ"ב כחלק בלתי נפרד מכתב תביעה זה ומסומן א'".

עפ"י הנגלה לעין, מעיון בתיק זה, לא הסכם ואף לא הוראת הקבע בנמצא.

התנגדות המבקש נסמכת בתצהירו בו מוצהר, כי רוב המסמכים המוצגים בתובענה מהווים חלק בלתי נפרד ממנה, אינם חתומים ואלו שצורפו מציינים מספר זיהוי שאינו שלו, למעט, זה אשר ברישא של כתב התביעה.

מסמכים הנחזים להיות בחתימת ידו אינם חתומים על ידו, והלכה למעשה אין התביעה נסמכת בקצה ראייה בכתב.

הצגת מסמכים משנת 2008, כך מצהיר המבקש, נועדה ליצור מצג שווא וניסיון להוליך שולל (עם כל הכבוד למבקש אין אלו עובדות עליהן הוא יכול להצהיר –ש.ר).

המבקש מצהיר, כי אינו חייב לזוכה דבר ומצהיר גם, כי בדעתו לתבוע את הזוכה בגין כספים שנטלה ממנו שלא כדין, ורק בשל כך, מבקש הוא, כי התנגדותו תקובל.

ביום 16/10/2013 עמד המבקש לחקירה על תצהירו וראשיתה, הצהיר, כי יש לו משרד גדול (החייב הוא עו"ד – ש.ר) ובמשרדו הגדול "תעשייה גדולה של הוצאות" ומכל מקום אינו זוכר, כי רכש שני מכשירי סמסונג ומכשיר נוסף בנובמבר 2008.

הוא כן זוכר שיש מכשיר אחד שרכש אך אינו יודע איזה.

כך גם זוכר הוא את מספר המנוי (050-9293233).

כאשר הוצגו לו חשבוניות משנת 2008 עד 2010, בהן מצוין כי מדי חודש בחודשו, כי המדובר בשלושה מנויים שברשות החייב, ענה, כי מעולם לא קיבל חשבוניות אלו.

המען, קפלן 17 בתל-אביב, עפ"י העד, הוא משרד עורכי-הדין הקודם של החייב ובטרם נשרף, עבר החייב למשרד אחר (לפני 5 שנים, ברח' ברקוביץ 4).

כאשר הוצגה לו כרטסת חודשית בשנת 2008 וניכרים בה זיכויים ששולמו ע"י כ. האשראי של החייב לזוכה, ענה, כי אכן שילם לה כספים אך מעולם לא בדק את החשבונות שהוצגו לו ואך בדיעבד נסתבר לו, כי מספר נותני שירותים גבו ממנו במשך שנים כספים שלא הגיעו להם, ובהם המשיבה.

כאשר נשאל, האם זה נכון כי בנובמבר 2010 נפגש עם נציגת הזוכה ושידרג את מספר המנוי עליו העיד קודם לכן, למכשיר מסוג נוקיה, ענה "לא זכור לי. יכול להיות שכן. יכול להיות שלא".

מכל מקום העיד, כי הוא היחיד שעשה שימוש במספר המנוי האמור וכי לא החליף את המכשיר הטלפוני.

כאשר נשאל, האם קיבל מכשיר נוקיה חדש ענה בשלילה, והעיד, כי המכשיר שיש לו הוא אייפון.

את האייפון קנה בחנות ולא אצל המשיבה.

המבקש נשאל, אם יכול הוא להציג ביחס לתקופה שמנובמבר 2010 ואילך פנייה בכתב כלשהי אל המשיבה, או סימוכין, כי דיבר אתה על כך שהיא מחייבת אותו שלא כדין, ענה, כי יכול הוא להביא עדויות על השיחות האלה שנוהלו ע"י מי שהיה אז מתמחה במשרדו, עו"ד אסף ג'רבי.